מחשבות וסיפורים על יצירות אומנות שונות

-

.............................................................................................................








אורציון ברתנא כותב על המומלצים על ידו בשירה העברית





שני ציירים שני ציורים אותו הנוף..
כששאלו את פיקאסו : מאסטרו מה אתה מצייר"? הוא ענה:
"I paint what I see"




כשהנאצים עלו לשלטון זה היה בלתי נסבל לילדים ולמורים היהודים ללמוד וללמד בבתי הספר הכלליים וכל הפעילות הלימודית עברה למבנים יהודיים חלקה הייתה בבתי כנסת. הצייר יוליו (יולו) לוין היה המורה לציור. מצאתי אתר שמספר עליו ונכתב שם שהשיעורים שלו היו איים של יצירה, תקווה והעצמה. כמו כן נכתב שיולו שמר בחדרו רבות מתמונות הילדים והוא הנחה אותם לרשום את שמם על גב התמונה, אך נראה שכאשר לא עשו זאת כתב הוא את הפרטים – מאחר שבחלקם רשומים הפרטים בכתב של אדם בוגר. גם נכתב שם שארכיון הקהילה של דיסלדורף נשרף בידי הנאצים, והשמות שנרשמו בגב הציורים הם למעשה המקור היחיד שעל פיו הצליחו אנשי הקהילה לשחזר חלקית את רשימת התלמידים לאחר השחרור.
אחת מהילדות היתה צילי גלרט (שקדי) שהייתה אמא של גיסתי רינה הכט. בשנותיהן האחרונות צילי ואמא שלי היו חברות טובות. לפני כמה שנים אנשי קהילת דיסלדורף קיימו תערוכה של הציורים ששרדו . הם ניסו לאתר את הילדים בכל העולם וביניהם הם חיפשו את צילי , אלא שצילי כבר נפטרה. הם הזמינו את רינה גיסתי ואת חנה אחותה לדיסלדורף לתערוכה .
בהערות אני מעלה תמונה אחת - איוב של יולו לוין וכמה תמונות של צילי כשהייתה ילדה ותלמידה של יולו לוין. התמונות הן מתוך קטלוג התערוכה.





בתחילת שנות השבעים התקיימה בגלריה קטנה ליד ימקא בירושלים תערוכה של שלום רייזר. זו הייתה הפעם הראשונה ששמענו על הצייר הגאוני הזה, שהיה מאושפז שנים רבות בבית החולים לחולי נפש גבעת שאול. העניין היה עצום והמונים באו לתערוכה. היינו סטודנטים תפרנים ובגרושים המעטים שהיו לנו רכשנו את התמונה הנהדרת הזאת שתלויה מאז אצלנו.

זה מה שכתבו עליו בזמנו בכתבה שאני מצרף לה את הקישור:

הלך עד הסוף
כבר 45 שנים נחשב שלום רייזר למי שהיה. מי שהיה גאון; מי שהיה התלמיד המזהיר ביותר ב"בצלאל"; מי שהיה חברם של פיקאסו ומאטיס; מי שהיה האמן הישראלי הקרוב ביותר לפריצת דרך בינלאומית; מי שאהב עד אובדן השפיות. לפני חודש הוא מת בבית חולים לחולי נפש
http://www.haaretz.co.il/misc/1.684650




על נפלאות השיגעון- בעיירה Hauterives שבצרפת חי דוור שבמשך עשרות שנים בנה ארמונות מצדפים שהמפורסם והמפואר שבהם הוא "הארמון האידיאלי " - le palais ideal
הדוור נחשב לשוטה הכפר וכינו אותו "הדוור המשוגע". היום העיירה הזו היא מוקד עליה לרגל של אלפי מבקרים משתאים שלא מאמינים למראה עיניהם, ואם מישהו בכלל שמע על הכפר הזה זה כמובן בזכותו של אותו דוור תמהוני. התמונה שצילמתי ממחישה את הגודל העצום של המונומנט כשרואים אותו ביחס לילדה הקטנה

 

בעיר ההודית צ'אנדיגאר יש גן פסלים שנבנה ברובו מחומרי פסולת. מבקרים שמעוניינים יכולים לפסל ולהוסיף לגן עבודות משלהם

אלבום של עבודות מגן הפסלים בצ'אנדיגאר

 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תוכן העניינים

-
----------------------------------------------------------------------------------------------------------   צילום צילומים שלי  צילומים של צלמים שונים צילומים במוזיאונים צילומים פואטים אלבומים מטיולים אלבומים וסרטונים שצילמתי צילום בכתב העת "בגלל" צילומים מירושלים של פעם מחשבות על צילום המלצות (בהקמה) בוק סרפינג שבהם השתתפתי ספרים סדרות קונצרטים הצגות הרצאות ושיחות סרטים תערוכות הגיגים הגיגים סיפורים על אמנות   מחשבות וסיפורים על יצירות אומנות שונות קטעי הומור קטעי הומור עמית עמית אני אני תמונות מחזור בית הספר היסודי בית הילד התיכון ליד האוניברסיטה לימודים עבודה התנדבויות חברים עם חברים יפתח לחם יפה וגנר ובית נעימה ילדי השכונה דף יזכור לחברים שכבר לא איתנו ההורים שלי   ההורים שלי חברים של ההורים שלי מסמכים היסטוריים של ההורים שלי ציירים מציירים את ההורים שלי המשפחה שלי ספר המשפחה  ליל סדר אצל הגר בטוקיו המשפחה המורחבת של ההורים שלי   המשפחה המורחבת של אמא שלי המשפחה המורחבת של אבא שלי טיול שורשים המשפחות שלי בשואה המשפחה של אמא שלי בשואה המשפחה של אבא שלי בשוא
המשך לקרוא

עמית

-
תמונה
הדף הזה הוא לזכרו של עמית בננו האהוב שנהרג באסון השיטפון בנחל קומראן כשהיה בן 23 הקול של עמית   בלוג לזכרו של עמית דף זיכרון לעמית באתר יזכור דף יזכור בפייסבוק לזכרם של עמית ודרור קורן חומרים של עמית מצגת של מולי ורד לזכרו של עמית ושל שלושת חבריו שנהרגו באסון השיטפון בנחל קומרן מ כתב פרידה לחתול ששון עמית עושה לעצמו סרטון סלפי 17 טיפים לחיים טובים יותר עמית משתטה עם החברים שלו חיילי היחידה של עמית מקיימים מסע לזכרו מסיבת פורים עמית עם החברים בטיול בצפון הארץ טיול לסיני 1994 תמונת מאפרת ליפקין התכתבות עם דוד גרוסמן על צילום ועל כתיבה אלבום תמונות של עמית עמית ילד בזמן השלושים אסנת שהייתה חחברה של עמית מהצבא צילמה דברים שונים שקשורים לעמית  בסרטון הזה אני מספר על החדר של עמית החדר של עמית הסרט המרגש חדרו של הבן מספר סיפור דומה לאסון שלנו הסרט חדרו של הבן חבורת ץ סופית הוקמה על יד עמית אביתר ומתן כשהם היו בתיכון. השלושה יצרו מערכונים שהיו ביטוי ליצירתיות ולחוש ההומור שלהם. אחרי האסון אביתר ומתן שידרו את המערכונים האלה ורבים אחרים  ברדיו 102  בתכנית שבועית של שעתיים בכל שידור. בתמונה מדף ה
המשך לקרוא

צילומים שלי

-
תמונה
.......................................................... מוזיאון ישראל בלילה האישה היפנית הזאת ישבה לבד עישנה בשרשרת ונתנה בי מבט חודר. לא ידעתי אם לפרש אותו "כאל תסתכל עלי" או כעניין שהיא מצאה בי. שאלתי אותה בשפת הסימנים אם מותר לי לצלם אותה, והיה נדמה לי שהיא מתפלאת כאילו היא אומרת: " מה כבר יש לצלם בי? " אבל היא הנהנה קלות בראשה והבנתי מכך שהיא מרשה לי לצלם אותה. אחר כך הסתכלתי שוב ושוב בתמונה וגיליתי שהאישה הזאת מסקרנת אותי נפגשים לשיחה ביום החדש אסטוריאס צפון ספרד בגלאפגוס באוקאידו ביפן חנוכה בבני ברק צילמתי ביפן את נהג הריקשה הזה כשהוא הולך אחורנית כדי לספר לילדים סיפור חברתירותי דקל שיבצה את התמונה הזאת בספר שהיא כותבת על משמעות ההליכה היצור היפהפה הזה צנח לו על החול הדרך היחידה שבה הצלחתי לצלם נשים מחייכות למצלמה במרוקו היא לצלם אותן כשהן מחייכות לחברה שלהן שמצלמת אותן טוב להיפגש בבית הקפה כדי לשוחח פתאום הופיעה קונכיה בשמים עץ והר      צילומים שלי מכל המקומות ומכל הזמנים  יש נשים שיודעות להתאים את הטקסטורה של מה שהן לובשות למוצרים שהן מוכרות יש א
המשך לקרוא