לימודים

-

...................................................................................................................






זכרונות מתקופת הלימודים מהמרצים שלי 



עמירה ערן

למדתי אצל איתן גינזבורג שאני מספר עליו כאן בהמשך את הסמינריון רעיונות פורצי דרך בתולדות האנושות,  והעבודה הסמינריונית שלי הייתה על מנהיגותו של משה רבנו. התכנית שלי הייתה להרחיב את העבודה הזאת לעבודת מ.א. בהנחייתו של איתן, אבל אז שמחתי לגלות שמתקיים קורס של עמירה ערן בנושא מנהיגותו של משה רבנו. כמובן שלקחתי את הקורס, ובהמשך עשיתי את עבודת המ.א. על מנהיגותו של משה רבנו בהנחייתה של עמירה. ההנחייה שלה הייתה תובענית ומאתגרת,  והיא גרמה לי לעשות את העבודה בשמחה ובעניין. לאחר שסיימתי את הלימודים המשכתי את הקשר עם עמירה, ולתקופה קצרה הייתי עוזר הוראה שלה במכללת לוינסקי .

זה קישור לעבודת המ.א. שלי

 עבודת מ.א. על מנהיגותו של משה רבנו






שרון ביקשה מכל אחד מהסטודנטים להביא לשיעור מסמך מקור שהוא מוצא בביתו
אחת הסטודנטיות הביאה מכתב שכתבה דודתה לילי על קרטון של קופסת ופלים כשהיא הייתה בת ערובה באסון מעלות.
כשהחיילים פרצו לילי נהרגה והמכתב הוכתם בדמה
החייל שמצא את המכתב  נתן אותו למשפחתה.
הראיתי את המכתב הזה לחברי דוד קסוס שהיה אז האחראי במשרד החנוך לקשר בין בתי הספר והמוזיאונים
והוא דאג שהמכתב יגיע לאוצר המוזיאון  לתולדות מעלות 




שרון גבע מארחת את חברתי מירה קני פז שמספרת על סיפרה רק הילדות אינה מזדקנת



רק הילדות אינה מזדקנת מירה קניפז






רינה דודאי בסיור שהיא לקחה אותנו למוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות


זכור שכוח זכור רינה דודאי



מכתב ששלחתי לרינה דודאי בעקבות מאמר שלה שפורסם בספרו של שי פרוגל חינוך לאמנות

המאמר של רינה דודאי בספרו של שי פרוגל חינוך לאמנות

קראתי את המאמר שלך בספר "חינוך לאמנות", אני חושב שזה רעיון נהדר לשוחח עם תלמידים לאחר שנים רבות כדי לבדוק איך השפיעו שיעורי הספרות על התפתחותם . אני הייתי תלמיד שלך בגיל מבוגר, ואני יכול להעיד, שהקורסים שלמדתי אצלך היו עבורי חוויה מכוננת, במובן שבו הבנתי את המשמעות של ההתבוננות.

אמי התעוורה בזקנתה, ובשנותיה האחרונות ניהלנו היא ואני שהייתי בנה היחיד, שיחות רבות על התבוננות על העולם למי שאינו יכול לראות. אמרתי לה שלא העיניים רואות אלא המוח, וטענתי שהעיניים הן בסך הכל מצלמה, אבל כל מה שנחשב לראייה והתבוננות נעשה במוח, ולכן במובן מאוד עמוק היא בעצם רואה. חשבתי בהקשר הזה על המחזה אדיפוס המלך שלמדתי אצלך ושעליו את כותבת במאמרך. במיתולוגיה היוונית שעומדת בבסיס המחזה, נמצאת התפיסה שהאדם לא יכול לשלוט בגורלו, זאת היות שהגורל נקבע על ידי אלות המזל העיוורות. על פי התפיסה הזאת, אדיפוס לא היה יכול לשלוט בהשתלשלות העניינים ולכוון אותם,  אלא היה יכול רק להתבונן על מעשיו בדיעבד ולהבין אותם.

הפרשנות שלי היא, שכאשר כך קרה, אדיפוס הגיע למסקנה שהוא לא זקוק לעיניו כי הן לא מועילות לו להבנת מה שחשוב באמת דהיינו להתבוננות. אחרי שהוא עיוור את עצמו הוא  הפך להיות כמו הנביא העיוור תרסיאס שידע להתבונן על המציאות יותר טוב מכל אדם אחר.

גם במה שפרויד קרא תסביך אדיפוס מדובר על רצח וגילוי עריות, וגם בתסביך כמו במחזה התהליך הוא פסיכולוגי התפתחותי ולא נתון לשליטת האדם.  בסופו של דבר, גם המחזה וגם התסביך נפתרים ביכולת התבונות משופרת על החיים, ובמובן הזה  ועל פי הפרשנות הזאת, אדיפוס המלך הוא לא סיפור עצוב.

כפי שכתבת לגבי השיר של פוגל, אני מאמין שלמדתי ממך לפתח "סוג של התבוננות , סוג של קשב ללא נראה שבנראה". ניסיון התבוננות שכזה  הוא לדוגמא קולאז' שבניתי במהלך הקורס משתי תמונות שמשלבות בין הסיפור "עקבות" של אידה פינק עם תמונה של עקבות בשלג שצילמתי בבית הקברות העתיק של ורשה.

בספור עקבות פינק מתבוננת בתצלום ישן ומטושטש ונזכרת באנשים שגרו פעם בצריפים שהיו משני צדי העקבות בשלג, ומול התצלום הישן הזה העמדתי  תמונה של עקבות בשלג בין שתי שורות של מצבות . 





סרטונים שבניתי בקורס של רינאי דודאי התמודדות פואטית עם טראומה

הבחירה והגורל

כאוס של האחים טביאני

פרימו לוי



ביחד עם עפרה מקובר ניהלנו את  "יחד מורים" שבמסגרתו שיבצנו תומכי הוראה לבתי ספר. 
את ההשתלמות למתנדבים עשינו בסמינר הקיבוצים בתמיכתו ובעידודו של שי פרוגל.
כשקיימנו את הכננס השנתי של המתדבים בסמינר הזמנו את שי להרצות .
 בקישור ההרצאה שלו

הרצאה של שי פרוגל בכנס יחד מורים


שי פרוגל מרצה בכנס






ויקיפדיה:
משיח קורבני לשיח ריבוני


הספר המלא

מאמר של אלון גן על השאלה מדוע לא נתנו לביטלס להופיע בארץ

הביטלס לא מורשים להופיע בישראל מאמר של אלון גן





הנרטיב הדואלי

ללמוד את הנרטיב של האחר







מעיין הגשים לי חלום ללמוד את האיליאדה והאודיסיאה
זה היה אחד מהקורסים המעניינים ופוקחי העיניים שלמדתי אי פעם








למדתי אצל איתן את הקורס רעיונות פורצי דרך בתולדות האנושות.
איתן השתתף בקרב על סואץ
איציק בונים ממשמר הנגב שלח לי את הסרט המלא
בניתי מתוך כמה תמונות סרטון ללא קול שבו רואים את האימה שעברה על איתן
קרב אחד יותר מדי

קרב אחד יותר מדי הסרט



שלום עכשיו הלכה למעשה שעשה איתן גינזברג ההומניסט ואיש הרוח 
איתן היה מ"פ במילואים של פלוגה שעשתה בט"ש (בטחון שוטף) בגדה, כשאחד מתפקידיה היה לעשות סיורים ומעצרים בכפר שנחשב לעוין ומסוכן. איך שהתחילו המילואים איתן נכנס לכפר לבד וברגל וביקש לשוחח עם המוכתר. כשהם נפגשו הוא שאל את המוכתר למה הכפר שלו כל כך עוין. המוכתר השיב שזה בגלל הסיורים והמעצרים הבלתי פוסקים שעולים על העצבים של התושבים. איתן עשה איתו הסכם שהמעצרים יופסקו ובמקום להכניס לשם כוחות גדולים יעבור שם מדי פעם סיור מבלי להפריע לתושבים, והמוכתר הבטיח בתמורה שהתושבים יפסיקו להתפרע ולתקוף את החיילים.
כך עברו המילואים בשקט ובשלווה עד שהסיפור נודע בפיקוד. איתן נשפט על חריגה מסמכות והודח מתפקידו כמ"פ בחטיבה.

 









אמנון יובל









תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תוכן העניינים

-
----------------------------------------------------------------------------------------------------------   צילום צילומים שלי  צילומים של צלמים שונים צילומים במוזיאונים צילומים פואטים אלבומים מטיולים אלבומים וסרטונים שצילמתי צילום בכתב העת "בגלל" צילומים מירושלים של פעם מחשבות על צילום המלצות (בהקמה) בוק סרפינג שבהם השתתפתי ספרים סדרות קונצרטים הצגות הרצאות ושיחות סרטים תערוכות הגיגים הגיגים סיפורים על אמנות   מחשבות וסיפורים על יצירות אומנות שונות קטעי הומור קטעי הומור עמית עמית אני אני תמונות מחזור בית הספר היסודי בית הילד התיכון ליד האוניברסיטה לימודים עבודה התנדבויות חברים עם חברים יפתח לחם יפה וגנר ובית נעימה ילדי השכונה דף יזכור לחברים שכבר לא איתנו ההורים שלי   ההורים שלי חברים של ההורים שלי מסמכים היסטוריים של ההורים שלי ציירים מציירים את ההורים שלי המשפחה שלי ספר המשפחה  ליל סדר אצל הגר בטוקיו המשפחה המורחבת של ההורים שלי   המשפחה המורחבת של אמא שלי המשפחה המורחבת של אבא שלי טיול שורשים המשפחות שלי בשואה המשפחה של אמא שלי בשואה המשפחה של אבא שלי בשוא
המשך לקרוא

עמית

-
תמונה
הדף הזה הוא לזכרו של עמית בננו האהוב שנהרג באסון השיטפון בנחל קומראן כשהיה בן 23 הקול של עמית   בלוג לזכרו של עמית דף זיכרון לעמית באתר יזכור דף יזכור בפייסבוק לזכרם של עמית ודרור קורן חומרים של עמית מצגת של מולי ורד לזכרו של עמית ושל שלושת חבריו שנהרגו באסון השיטפון בנחל קומרן מ כתב פרידה לחתול ששון עמית עושה לעצמו סרטון סלפי 17 טיפים לחיים טובים יותר עמית משתטה עם החברים שלו חיילי היחידה של עמית מקיימים מסע לזכרו מסיבת פורים עמית עם החברים בטיול בצפון הארץ טיול לסיני 1994 תמונת מאפרת ליפקין התכתבות עם דוד גרוסמן על צילום ועל כתיבה אלבום תמונות של עמית עמית ילד בזמן השלושים אסנת שהייתה חחברה של עמית מהצבא צילמה דברים שונים שקשורים לעמית  בסרטון הזה אני מספר על החדר של עמית החדר של עמית הסרט המרגש חדרו של הבן מספר סיפור דומה לאסון שלנו הסרט חדרו של הבן חבורת ץ סופית הוקמה על יד עמית אביתר ומתן כשהם היו בתיכון. השלושה יצרו מערכונים שהיו ביטוי ליצירתיות ולחוש ההומור שלהם. אחרי האסון אביתר ומתן שידרו את המערכונים האלה ורבים אחרים  ברדיו 102  בתכנית שבועית של שעתיים בכל שידור. בתמונה מדף ה
המשך לקרוא

צילומים שלי

-
תמונה
.......................................................... מוזיאון ישראל בלילה האישה היפנית הזאת ישבה לבד עישנה בשרשרת ונתנה בי מבט חודר. לא ידעתי אם לפרש אותו "כאל תסתכל עלי" או כעניין שהיא מצאה בי. שאלתי אותה בשפת הסימנים אם מותר לי לצלם אותה, והיה נדמה לי שהיא מתפלאת כאילו היא אומרת: " מה כבר יש לצלם בי? " אבל היא הנהנה קלות בראשה והבנתי מכך שהיא מרשה לי לצלם אותה. אחר כך הסתכלתי שוב ושוב בתמונה וגיליתי שהאישה הזאת מסקרנת אותי נפגשים לשיחה ביום החדש אסטוריאס צפון ספרד בגלאפגוס באוקאידו ביפן חנוכה בבני ברק צילמתי ביפן את נהג הריקשה הזה כשהוא הולך אחורנית כדי לספר לילדים סיפור חברתירותי דקל שיבצה את התמונה הזאת בספר שהיא כותבת על משמעות ההליכה היצור היפהפה הזה צנח לו על החול הדרך היחידה שבה הצלחתי לצלם נשים מחייכות למצלמה במרוקו היא לצלם אותן כשהן מחייכות לחברה שלהן שמצלמת אותן טוב להיפגש בבית הקפה כדי לשוחח פתאום הופיעה קונכיה בשמים עץ והר      צילומים שלי מכל המקומות ומכל הזמנים  יש נשים שיודעות להתאים את הטקסטורה של מה שהן לובשות למוצרים שהן מוכרות יש א
המשך לקרוא