המשפחה של חנה בשואה

-

...............................................................................................................













 הדוד מרטין הכט אחיו של משה אבא של חנה מדבר באום לרגל יום השואה העולמי





מרטין מרצה מדי שנה לבני נוער בבית היתומים בגרמניה היכן שהוא וג'ק היו עד שנשלחו ללונדון. המקום הפך למרכז להוראת השואה לבני נוער גרמנים


מרטין היה ילד כשהמשפחה גורשה לאושוויץ מטרנסילבניה, רובם נרצחו והוא שרד.

אחרי השחרור הוא הגיע ללונדון והפך שם לדייר רחוב. הוא מכר נקניקיות במגרשי כדורגל ואת הפרוטות שהוא הרוויח הוא בזבז בהימורים.

בכל פעם שהמשפחה ניסתה לעזור לו להשתקם, הוא היה בורח ונעלם, ושנים רבות אף אחד לא ידע אם הוא בכלל חי.

אחיו ג'ק שהיה איתו באושוויץ הקים משפחה בלונדון והיה אומר: "אני השארתי את אושוויץ בפולין ומרטין סחב אותה ללונדון".

לפני כמה שנים למרבית ההפתעה, אישה נעימה ויפה ששמה אידה התאהבה במרטין הם התחתנו ועלו לארץ.

מרטין היום הוא בן 90.

אידה סיפרה שמרטין סובל מסיוטים, הוא צועק בלילות, ולמרות שהוא אדם שקט ומופנם, אז בזמן התקפות הסיוטים הוא הופך למפחיד ואלים.

היא גם אמרה שקשה לה עם זה שמרטין חוזר שוב ושוב בלי סוף על סיפור אושוויץ, והיא הציעה לו שיספר את הסיפור ל"עולם" כלומר למי שמעוניין לשמוע אותו.

וכך קרה שמרטין הפך למרצה מבוקש. הוא התראיין לעיתונות, ביום השואה העולמי הוא נאם באו"ם, ובשנים האחרונות הוא מוזמן בכל שנה על ידי גופים שונים בגרמניה לספר לבני נוער את הסיפור שלו.

בימים האלה הוא נמצא בגרמניה כמדי שנה, והפעם הצטרפו אליו בני המשפחה כדי לשמוע את סיפורו ביחד עם בני הנוער הגרמנים.

אידה אומרת שמאז שהוא מספר את סיפורו לעולם הוא הפך לאדם רגוע ונעים.

  אני  מצרף שני קישורים של הריאיון איתו,  האחד באנגלית והשני בעברית

 המנזר שהפך לאחר השואה לבית יתומים היכן שהיו מרטין וג'ק

 ריאיון עם מרטין הכט

 ריאיון עם מרטין הכט בעברית


הסיפור המלא של המשפחה נמצא בפוסט ספר המשפחה באתר הזה

  ג'ק אחיו של מרטין נפטר השבוע (אוגוסט 2020)

הוא עלה לארץ בשנה האחרונה.

בתמונה אני עם ג'ק בחתונה של נטע




כשהנאצים עלו לשלטון זה היה בלתי נסבל לילדים ולמורים היהודים ללמוד וללמד בבתי הספר הכלליים וכל הפעילות הלימודית עברה למבנים יהודיים חלקה הייתה בבתי כנסת. הצייר יוליו (יולו) לוין היה המורה לציור. מצאתי אתר שמספר עליו ונכתב שם שהשיעורים שלו היו איים של יצירה, תקווה והעצמה. כמו כן נכתב שיולו שמר בחדרו רבות מתמונות הילדים והוא הנחה אותם לרשום את שמם על גב התמונה, אך נראה שכאשר לא עשו זאת כתב הוא את הפרטים – מאחר שבחלקם רשומים הפרטים בכתב של אדם בוגר. גם נכתב שם שארכיון הקהילה של דיסלדורף נשרף בידי הנאצים, והשמות שנרשמו בגב הציורים הם למעשה המקור היחיד שעל פיו הצליחו אנשי הקהילה לשחזר חלקית את רשימת התלמידים לאחר השחרור.
אחת מהילדות היתה צילי גלרט (שקדי) שהייתה אמא של גיסתי רינה הכט. בשנותיהן האחרונות צילי ואמא שלי היו חברות טובות. לפני כמה שנים אנשי קהילת דיסלדורף קיימו תערוכה של הציורים ששרדו . הם ניסו לאתר את הילדים בכל העולם וביניהם הם חיפשו את צילי , אלא שצילי כבר נפטרה. הם הזמינו את רינה גיסתי ואת חנה אחותה לדיסלדורף לתערוכה .



שרידים של ספר תורה שנמצאו בעליית גג בטיול השורשים של המשפחה ברומניה







תגובות

  1. Unknown22 באוגוסט 2020 בשעה 2:22

    מעניין מאוד ומתכתב עם החומרים שאני מתעסקת בהם לאחרונה.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תוכן העניינים

-
----------------------------------------------------------------------------------------------------------   צילום צילומים שלי  צילומים של צלמים שונים צילומים במוזיאונים צילומים פואטים אלבומים מטיולים אלבומים וסרטונים שצילמתי צילום בכתב העת "בגלל" צילומים מירושלים של פעם מחשבות על צילום המלצות (בהקמה) בוק סרפינג שבהם השתתפתי ספרים סדרות קונצרטים הצגות הרצאות ושיחות סרטים תערוכות הגיגים הגיגים סיפורים על אמנות   מחשבות וסיפורים על יצירות אומנות שונות קטעי הומור קטעי הומור עמית עמית אני אני תמונות מחזור בית הספר היסודי בית הילד התיכון ליד האוניברסיטה לימודים עבודה התנדבויות חברים עם חברים יפתח לחם יפה וגנר ובית נעימה ילדי השכונה דף יזכור לחברים שכבר לא איתנו ההורים שלי   ההורים שלי חברים של ההורים שלי מסמכים היסטוריים של ההורים שלי ציירים מציירים את ההורים שלי המשפחה שלי ספר המשפחה  ליל סדר אצל הגר בטוקיו המשפחה המורחבת של ההורים שלי   המשפחה המורחבת של אמא שלי המשפחה המורחבת של אבא שלי טיול שורשים המשפחות שלי בשואה המשפחה של אמא שלי בשואה המשפחה של אבא שלי בשוא
המשך לקרוא

עמית

-
תמונה
הדף הזה הוא לזכרו של עמית בננו האהוב שנהרג באסון השיטפון בנחל קומראן כשהיה בן 23 הקול של עמית   בלוג לזכרו של עמית דף זיכרון לעמית באתר יזכור דף יזכור בפייסבוק לזכרם של עמית ודרור קורן חומרים של עמית מצגת של מולי ורד לזכרו של עמית ושל שלושת חבריו שנהרגו באסון השיטפון בנחל קומרן מ כתב פרידה לחתול ששון עמית עושה לעצמו סרטון סלפי 17 טיפים לחיים טובים יותר עמית משתטה עם החברים שלו חיילי היחידה של עמית מקיימים מסע לזכרו מסיבת פורים עמית עם החברים בטיול בצפון הארץ טיול לסיני 1994 תמונת מאפרת ליפקין התכתבות עם דוד גרוסמן על צילום ועל כתיבה אלבום תמונות של עמית עמית ילד בזמן השלושים אסנת שהייתה חחברה של עמית מהצבא צילמה דברים שונים שקשורים לעמית  בסרטון הזה אני מספר על החדר של עמית החדר של עמית הסרט המרגש חדרו של הבן מספר סיפור דומה לאסון שלנו הסרט חדרו של הבן חבורת ץ סופית הוקמה על יד עמית אביתר ומתן כשהם היו בתיכון. השלושה יצרו מערכונים שהיו ביטוי ליצירתיות ולחוש ההומור שלהם. אחרי האסון אביתר ומתן שידרו את המערכונים האלה ורבים אחרים  ברדיו 102  בתכנית שבועית של שעתיים בכל שידור. בתמונה מדף ה
המשך לקרוא

צילומים שלי

-
תמונה
.......................................................... מוזיאון ישראל בלילה האישה היפנית הזאת ישבה לבד עישנה בשרשרת ונתנה בי מבט חודר. לא ידעתי אם לפרש אותו "כאל תסתכל עלי" או כעניין שהיא מצאה בי. שאלתי אותה בשפת הסימנים אם מותר לי לצלם אותה, והיה נדמה לי שהיא מתפלאת כאילו היא אומרת: " מה כבר יש לצלם בי? " אבל היא הנהנה קלות בראשה והבנתי מכך שהיא מרשה לי לצלם אותה. אחר כך הסתכלתי שוב ושוב בתמונה וגיליתי שהאישה הזאת מסקרנת אותי נפגשים לשיחה ביום החדש אסטוריאס צפון ספרד בגלאפגוס באוקאידו ביפן חנוכה בבני ברק צילמתי ביפן את נהג הריקשה הזה כשהוא הולך אחורנית כדי לספר לילדים סיפור חברתירותי דקל שיבצה את התמונה הזאת בספר שהיא כותבת על משמעות ההליכה היצור היפהפה הזה צנח לו על החול הדרך היחידה שבה הצלחתי לצלם נשים מחייכות למצלמה במרוקו היא לצלם אותן כשהן מחייכות לחברה שלהן שמצלמת אותן טוב להיפגש בבית הקפה כדי לשוחח פתאום הופיעה קונכיה בשמים עץ והר      צילומים שלי מכל המקומות ומכל הזמנים  יש נשים שיודעות להתאים את הטקסטורה של מה שהן לובשות למוצרים שהן מוכרות יש א
המשך לקרוא